ספריית בריאות הנפש

מיינדפולנס והרפיה

מדיטציה ומיינדפולנס: יעילות ובטיחות

סקירה של NCCIH, המרכז הלאומי לבריאות משלימה ומשולבת בארה"ב, על מה שהמחקר מצא עד כה לגבי מדיטציה ומיינדפולנס: מה הם, האם הם בטוחים, ומה ידוע על השפעתם על לחץ, חרדה ודיכאון, לחץ דם, כאב, שינה, הפרעות שימוש בחומרים, פוסט טראומה ועוד. חלק גדול מהמחקר היה ראשוני או לא קפדני מבחינה מדעית, והטקסט מציג את הממצאים יחד עם המגבלות שלהם.

מה זה מדיטציה ומה זה מיינדפולנס?

למדיטציה יש היסטוריה של אלפי שנים, ורבות מהטכניקות המדיטטיביות החלו במסורות המזרח. המונח "מדיטציה" מתייחס למגוון של תרגולים שמתמקדים בשילוב בין הגוף לנפש ומשמשים להרגעת הנפש ולשיפור תחושת הרווחה הכללית. בכמה סוגים של מדיטציה מתרכזים בתחושה מסוימת — בנשימה, בצליל, בדימוי חזותי או במנטרה, מילה או צירוף מילים שחוזרים עליהם. סוגים אחרים של מדיטציה כוללים תרגול מיינדפולנס (קשיבות), שבו שומרים על תשומת לב או על מודעות לרגע הנוכחי, בלי לשפוט.

תוכניות שמלמדות מדיטציה או מיינדפולנס עשויות לשלב את התרגול בפעילויות אחרות. לדוגמה, הפחתת מתח מבוססת מיינדפולנס (MBSR) היא תוכנית שמלמדת מדיטציית מיינדפולנס, אבל כוללת גם מפגשי דיון ואסטרטגיות אחרות שעוזרות לאנשים ליישם את מה שלמדו במצבי לחץ. טיפול קוגניטיבי מבוסס מיינדפולנס (MBCT) משלב תרגולי מיינדפולנס עם מרכיבים מתוך הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT).

האם מדיטציה ומיינדפולנס בטוחים?

תרגולי מדיטציה ומיינדפולנס נחשבים בדרך כלל לתרגולים עם מעט סיכונים. עם זאת, רק מעט מחקרים בדקו אם יש להם השפעות שעלולות להזיק, ולכן אי אפשר לקבוע בוודאות אם הם בטוחים.

סקירה משנת 2020 בחנה 83 מחקרים (6,703 משתתפים בסך הכול) ומצאה ש-55 מהם דיווחו על חוויות שליליות שקשורות לתרגולי מדיטציה. החוקרים הגיעו למסקנה שכ-8% מהמשתתפים חוו השפעה שלילית מתרגול המדיטציה — שיעור דומה לזה שמדווח בטיפולים פסיכולוגיים. ההשפעות השליליות שדווחו בשכיחות הגבוהה ביותר היו חרדה ודיכאון. בניתוח שהוגבל ל-3 מחקרים (521 משתתפים) של תוכניות הפחתת מתח מבוססת מיינדפולנס, החוקרים מצאו שתרגולי המיינדפולנס לא היו מזיקים יותר מהיעדר טיפול כלל.

עד כמה נפוצים מדיטציה ומיינדפולנס?

לפי סקר הבריאות הלאומי בארה"ב (National Health Interview Survey), סקר שנתי שמייצג את כלל האוכלוסייה, שיעור המבוגרים בארה"ב שתרגלו מדיטציה גדל ליותר מכפליים בין 2002 ל-2022 — מ-7.5% ל-17.3%. מבין שבע שיטות של רפואה משלימה שעליהן נאספו נתונים בסקר 2022, מדיטציה הייתה הנפוצה ביותר — יותר מיוגה (15.8% מהמבוגרים), כירופרקטיקה (11.0%), עיסוי טיפולי (10.9%), דמיון מודרך או הרפיית שרירים מתקדמת (6.4%), דיקור סיני (2.2%) ונטורופתיה (1.3%).

לגבי ילדים בגילאי 4–17 יש נתונים משנת 2017: באותה שנה, 5.4% מהילדים בארה"ב תרגלו מדיטציה.

למה אנשים מתרגלים מדיטציית מיינדפולנס?

בסקר שנערך בארה"ב ב-2012, 1.9% מתוך 34,525 מבוגרים דיווחו שתרגלו מדיטציית מיינדפולנס ב-12 החודשים שקדמו לסקר. מבין המשיבים שתרגלו מדיטציית מיינדפולנס בלבד, 73% דיווחו שהם מתרגלים מדיטציה לשם הבריאות הכללית ולמניעת מחלות, ורובם (כ-92%) דיווחו שהם מתרגלים מדיטציה כדי להירגע או להפחית לחץ. ביותר ממחצית התשובות צוין הרצון לשינה טובה יותר כסיבה לתרגול מדיטציית מיינדפולנס.

מה התועלת הבריאותית של מדיטציה ומיינדפולנס?

לתרגולי מדיטציה ומיינדפולנס עשויה להיות תועלת בריאותית במגוון תחומים, והם עשויים לעזור לאנשים לשפר את איכות החיים שלהם. מחקרים מהשנים האחרונות בדקו אם מדיטציה או מיינדפולנס עוזרים לאנשים להתמודד עם חרדה, לחץ, דיכאון, כאב או תסמינים שקשורים לגמילה מניקוטין, מאלכוהול או מאופיואידים.

מחקרים אחרים בדקו את ההשפעות של מדיטציה או מיינדפולנס על שליטה במשקל או על איכות השינה.

עם זאת, חלק גדול מהמחקר בנושאים האלה היה ראשוני או לא קפדני מבחינה מדעית. מכיוון שהמחקרים בחנו סוגים רבים ושונים של תרגולי מדיטציה ומיינדפולנס, וקשה למדוד את ההשפעות של התרגולים האלה, היה קשה לנתח את תוצאות המחקרים, וייתכן שהן פורשו באופטימיות יתר.

לחץ, חרדה ודיכאון

  • ניתוח משנת 2018 בתמיכת המרכז הלאומי לבריאות משלימה ומשולבת בארה"ב (NCCIH), שכלל 142 קבוצות משתתפים עם הפרעות נפשיות מאובחנות כמו חרדה או דיכאון, בחן גישות של מדיטציית מיינדפולנס בהשוואה להיעדר טיפול ובהשוואה לטיפולים מוכרים מבוססי ראיות כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ותרופות נוגדות דיכאון. הניתוח כלל יותר מ-12,000 משתתפים, והחוקרים מצאו שבטיפול בחרדה ובדיכאון, גישות מבוססות מיינדפולנס היו טובות יותר מהיעדר טיפול כלל, ויעילות באותה מידה כמו הטיפולים מבוססי הראיות.

  • ניתוח משנת 2021 של 23 מחקרים (1,815 משתתפים) בחן תרגולים מבוססי מיינדפולנס ששימשו כטיפול למבוגרים עם הפרעות חרדה מאובחנות. המחקרים שנכללו בניתוח השוו את ההתערבויות מבוססות המיינדפולנס (לבדן או בשילוב עם הטיפולים המקובלים) לטיפולים אחרים כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, הדרכה פסיכו-חינוכית והרפיה. הניתוח הציג ממצאים לא אחידים לגבי היעילות לטווח הקצר של גישות שונות מבוססות מיינדפולנס. בסך הכול, הן היו יעילות יותר מהטיפולים המקובלים בהפחתת חומרת התסמינים של חרדה ודיכאון, אבל רק חלק מגישות המיינדפולנס היו יעילות באותה מידה כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. עם זאת, יש לפרש את התוצאות האלה בזהירות, כי בכל המחקרים לא ניתן היה להעריך את הסיכון להטיה. כמו כן, המחקרים המעטים שהמשיכו לעקוב אחר המשתתפים במשך יותר מחודשיים לא מצאו השפעות ארוכות-טווח של התרגולים מבוססי המיינדפולנס.

  • ניתוח משנת 2019 של 23 מחקרים, ובהם 1,373 סטודנטים בסך הכול, בדק את ההשפעות של תרגולי יוגה, מיינדפולנס ומדיטציה על תסמינים של לחץ, חרדה ודיכאון. התוצאות הראו שלכל התרגולים הייתה השפעה מסוימת, אבל רוב המחקרים שנכללו בסקירה היו באיכות ירודה ובסיכון גבוה להטיה.

יתר לחץ דם

מעט מחקרים באיכות גבוהה בחנו את ההשפעות של מדיטציה ומיינדפולנס על לחץ הדם. לפי הצהרה מדעית משנת 2017 של איגוד הלב האמריקאי (American Heart Association), תרגול מדיטציה עשוי להועיל, אבל ההשפעות הספציפיות שלו על לחץ הדם עדיין לא הובהרו.

  • סקירה משנת 2020 של 14 מחקרים (ובהם יותר מ-1,100 משתתפים) בחנה את ההשפעות של תרגולי מיינדפולנס על לחץ הדם של אנשים עם מצבים בריאותיים כמו יתר לחץ דם, סוכרת או סרטן. הניתוח הראה שאצל אנשים עם המצבים הבריאותיים האלה נמצא קשר בין תרגול של הפחתת מתח מבוססת מיינדפולנס לבין ירידה משמעותית בלחץ הדם.

כאב

מחקרים שבחנו את ההשפעות של מיינדפולנס או מדיטציה על כאב חריף ועל כאב כרוני הניבו ממצאים לא אחידים.

  • דוח משנת 2020 של הסוכנות האמריקאית למחקר ולאיכות בשירותי הבריאות (AHRQ) הגיע למסקנה שנמצא קשר בין הפחתת מתח מבוססת מיינדפולנס לבין שיפור לטווח קצר (פחות מ-6 חודשים) בכאבי גב תחתון, אבל לא בכאבי פיברומיאלגיה.

  • ניתוח משנת 2020 בתמיכת NCCIH של 5 מחקרים על מבוגרים שמשתמשים באופיואידים לטיפול בכאב חריף או כרוני (514 משתתפים בסך הכול) מצא קשר חזק בין תרגולי מדיטציה לבין הפחתת כאב.

  • כאב חריף, כמו כאב מניתוח, מפציעות או מלידה, מופיע בפתאומיות ונמשך זמן קצר בלבד. ניתוח משנת 2020 של 19 מחקרים בחן את ההשפעות של טיפולים מבוססי מיינדפולנס על כאב חריף ולא מצא ראיות להפחתה בחומרת הכאב. עם זאת, אותו ניתוח מצא ראיות מסוימות לכך שהטיפולים האלה יכולים לשפר את הסבילות לכאב.

  • ניתוח משנת 2017 של 30 מחקרים (2,561 משתתפים) מצא שמדיטציית מיינדפולנס הייתה יעילה יותר בהפחתת כאב כרוני מכמה צורות טיפול אחרות. עם זאת, המחקרים שנבחנו היו באיכות נמוכה.

  • השוואה משנת 2019 בין טיפולים לכאב כרוני ניתחה יחד 11 מחקרים (697 משתתפים) שהעריכו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי — ההתערבות הפסיכולוגית המקובלת לכאב כרוני; 4 מחקרים (280 משתתפים) שהעריכו הפחתת מתח מבוססת מיינדפולנס; ומחקר אחד (341 משתתפים) על שני הטיפולים. ההשוואה מצאה ששתי הגישות היו יעילות יותר בהפחתת עוצמת הכאב מהיעדר טיפול, אבל לא נמצאו ראיות להבדל של ממש בין שתי הגישות.

  • סקירה משנת 2019 מצאה שגישות מבוססות מיינדפולנס לא הפחיתו את התדירות, את המשך או את העוצמה של כאבי ראש. עם זאת, מחברי הסקירה ציינו שהתוצאות שלהם כנראה אינן מדויקות, כי רק 5 מחקרים (185 משתתפים בסך הכול) נכללו בניתוח, ויש לראות בכל מסקנה שעולה מהניתוח מסקנה ראשונית בלבד.

אינסומניה ואיכות השינה

תרגולי מדיטציית מיינדפולנס עשויים לעזור להפחית נדודי שינה ולשפר את איכות השינה.

  • ניתוח משנת 2019 של 18 מחקרים (1,654 משתתפים בסך הכול) מצא שתרגולי מדיטציית מיינדפולנס שיפרו את איכות השינה יותר מטיפולים מבוססי הדרכה. עם זאת, ההשפעות של גישות מדיטציית מיינדפולנס על איכות השינה לא היו שונות מאלה של טיפולים מבוססי ראיות כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ופעילות גופנית.

הפרעת שימוש בחומרים

כמה ניסויים קליניים בדקו אם גישות מבוססות מיינדפולנס, כמו מניעת הישנות מבוססת מיינדפולנס (MBRP), עשויות לעזור לאנשים להחלים מהפרעות שימוש בחומרים. גישות אלה שימשו כדי לעזור לאנשים להיות מודעים יותר למחשבות ולרגשות שמעוררים חשק עז, וללמוד דרכים להפחית את התגובות האוטומטיות שלהם לחשק הזה.

  • סקירה משנת 2018 של 37 מחקרים (3,531 משתתפים בסך הכול) העריכה את היעילות של כמה גישות מבוססות מיינדפולנס לטיפול בהפרעת שימוש בחומרים ומצאה שהן הפחיתו באופן משמעותי את עוצמת החשק אצל המשתתפים. התרגולים מבוססי המיינדפולנס היו טובים במעט מטיפולים אחרים בעזרה למשתתפים להימנע משימוש בחומרים.

  • ניתוח משנת 2017 שהתמקד במיוחד ב-MBRP בחן 9 מחקרים (901 משתתפים בסך הכול). הניתוח הגיע למסקנה ש-MBRP לא הייתה יעילה יותר במניעת הישנות השימוש בחומרים מטיפולים אחרים כמו הדרכה בנושאי בריאות וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי. עם זאת, MBRP אכן הפחיתה במעט את החשק העז ואת תסמיני הגמילה שקשורים להפרעות שימוש באלכוהול.

פוסט טראומה

מחקרים העלו את האפשרות שמדיטציה ומיינדפולנס עשויים לעזור בהפחתת תסמינים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD).

  • סקירה משנת 2018 בתמיכת NCCIH בחנה את ההשפעות של מדיטציה (ב-2 מחקרים, 179 משתתפים בסך הכול) ושל תרגולים אחרים מבוססי מיינדפולנס (ב-6 מחקרים, 332 משתתפים בסך הכול) על תסמיני PTSD. בין המשתתפים במחקרים היו יוצאי צבא, אחים ואחיות ואנשים שחוו אלימות בין-אישית. 6 מתוך 8 המחקרים דיווחו שאצל המשתתפים הייתה ירידה בתסמיני PTSD אחרי שקיבלו צורה כלשהי של טיפול מבוסס מיינדפולנס.

  • ניסוי קליני משנת 2018 במימון משרד ההגנה האמריקאי השווה את היעילות של מדיטציה, של הדרכה בנושאי בריאות ושל טיפול בחשיפה ממושכת — טיפול מקובל ורווח ל-PTSD, שאיגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA) ממליץ עליו. טיפול בחשיפה ממושכת עוזר לאנשים להפחית את תסמיני ה-PTSD שלהם בכך שהוא מלמד אותם להעלות בהדרגה לתודעה זיכרונות, רגשות ומצבים הקשורים לטראומה. במחקר השתתפו 203 יוצאי צבא עם PTSD שנגרמה בעקבות שירותם הצבאי הפעיל. תוצאות המחקר הראו שמדיטציה הייתה יעילה באותה מידה כמו טיפול בחשיפה ממושכת בהפחתת תסמיני PTSD ודיכאון, ויעילה יותר מהדרכה בנושאי בריאות שעסקה ב-PTSD. יוצאי הצבא שתרגלו מדיטציה הראו גם שיפור במצב הרוח ובאיכות החיים הכללית.

סרטן

גישות מבוססות מיינדפולנס עשויות לשפר את הבריאות הנפשית של אנשים שחולים בסרטן.

  • ניתוח משנת 2019 של 29 מחקרים (3,274 משתתפים בסך הכול) על תרגולים מבוססי מיינדפולנס הראה שתרגול מיינדפולנס בקרב אנשים שחולים בסרטן הפחית באופן משמעותי מצוקה נפשית, עייפות, קשיי שינה, כאב ותסמינים של חרדה ודיכאון. עם זאת, רוב המשתתפים היו נשים עם סרטן השד, ולכן ייתכן שההשפעות לא יהיו דומות באוכלוסיות אחרות או בסוגי סרטן אחרים.

שליטה במשקל והתנהגויות אכילה

מחקרים העלו את האפשרות שלתוכניות מדיטציה ומיינדפולנס יש תועלת בירידה במשקל ובשליטה בהתנהגויות אכילה.

  • סקירה משנת 2017 של 15 מחקרים (560 משתתפים בסך הכול) בדקה את ההשפעות של תרגולים מבוססי מיינדפולנס על הבריאות הנפשית והגופנית של מבוגרים עם השמנה או עודף משקל. הסקירה מצאה שהתרגולים האלה היו יעילים מאוד בשליטה בהתנהגויות אכילה, אבל פחות יעילים בסיוע לירידה במשקל. גישות מבוססות מיינדפולנס גם עזרו למשתתפים להתמודד עם תסמינים של חרדה ודיכאון.

  • ניתוח משנת 2018 של 19 מחקרים (1,160 משתתפים בסך הכול) מצא שתוכניות מיינדפולנס עזרו לאנשים לרדת במשקל ולשלוט בהתנהגויות אכילה כמו אכילה בולמוסית, אכילה רגשית ואכילה מרוסנת. תוצאות הניתוח הראו שתוכניות טיפול — כמו הפחתת מתח מבוססת מיינדפולנס וטיפול קוגניטיבי מבוסס מיינדפולנס — שמשלבות תרגול פורמלי של מדיטציה ומיינדפולנס עם תרגילים לא פורמליים של מיינדפולנס היו יעילות במיוחד לירידה במשקל ולשליטה באכילה.

הפרעת קשב וריכוז

כמה מחקרים בדקו את השימוש בתרגולי מדיטציה ומיינדפולנס לשיפור תסמינים של הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD). עם זאת, המחקרים לא היו באיכות גבוהה והממצאים לא אחידים, ולכן הראיות לכך שגישות של מדיטציה או מיינדפולנס יעזרו לאנשים להתמודד עם תסמיני ADHD אינן חד-משמעיות.

איך פועלים מדיטציה ומיינדפולנס?

מחקרים מסוימים מצביעים על כך שתרגולי מדיטציה ומיינדפולנס עשויים להשפיע על התפקוד או על המבנה של המוח. מחקרים השתמשו בשיטות שונות למדידת פעילות המוח כדי לחפש הבדלים מדידים במוח של אנשים שעוסקים בתרגולים מבוססי מיינדפולנס. מחקרים אחרים העלו את ההשערה שאימון בתרגולי מדיטציה ומיינדפולנס יכול לשנות את פעילות המוח. עם זאת, קשה לפרש את תוצאות המחקרים האלה, וההשלכות המעשיות שלהם אינן ברורות.

דברים שכדאי לשקול

  • אל תשתמשו במדיטציה או במיינדפולנס כתחליף לטיפול הרפואי המקובל או כסיבה לדחות פנייה לאיש או אשת מקצוע בתחום הבריאות בעניין בעיה רפואית.

  • שאלו על ההכשרה והניסיון של המדריך או המדריכה בתרגול המדיטציה או המיינדפולנס שאתם שוקלים.

  • קחו חלק פעיל בשמירה על הבריאות שלכם — דברו עם אנשי המקצוע בתחום הבריאות שמטפלים בכם על כל שיטה של רפואה משלימה שאתם משתמשים בה. יחד תוכלו להגיע להחלטות משותפות ומושכלות.

למידע נוסף

להכיר את המדע (Know the Science)

NCCIH והמכונים הלאומיים לבריאות בארה"ב (NIH) מציעים כלים שיעזרו לכם להבין את היסודות והמונחים של המחקר המדעי, כדי שתוכלו להגיע להחלטות מושכלות לגבי הבריאות שלכם. האתר Know the Science (באנגלית) כולל מגוון חומרים — יחידות לימוד אינטראקטיביות, שאלונים וסרטונים — וגם קישורים למידע ממקורות פדרליים בארה"ב שנועד לעזור לציבור להבין מידע בריאותי.

Explaining How Research Works (NIH, באנגלית)

Know the Science: How To Make Sense of a Scientific Journal Article (באנגלית)

Understanding Clinical Studies (NIH, באנגלית)

PubMed®

PubMed® הוא שירות של הספרייה הלאומית לרפואה בארה"ב, והוא מכיל פרטי פרסום, וברוב המקרים גם תקצירים קצרים של מאמרים מכתבי עת מדעיים ורפואיים. להנחיות של NCCIH על השימוש ב-PubMed, ראו How To Find Information About Complementary Health Practices on PubMed (באנגלית).

אתר: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/

ניסויים קליניים ואתם (NIH Clinical Research Trials and You)

NIH הקימו אתר, NIH Clinical Research Trials and You (באנגלית), שעוזר לאנשים ללמוד על ניסויים קליניים, למה הם חשובים ואיך משתתפים בהם. האתר כולל שאלות ותשובות על ניסויים קליניים, הנחיות לאיתור ניסויים קליניים דרך ClinicalTrials.gov ומקורות אחרים, וסיפורים על החוויות האישיות של משתתפים בניסויים קליניים. ניסויים קליניים נחוצים כדי למצוא דרכים טובות יותר למנוע מחלות, לאבחן אותן ולטפל בהן.

אתר: https://www.nih.gov/health-information/nih-clinical-research-trials-you

מקורות עיקריים

מקורות נוספים

  • American Academy of Pediatrics Section on Integrative Medicine. Mind-body therapies in children and youth. Pediatrics. 2016;138(3):e20161896.

  • Coronado-Montoya S, Levis AW, Kwakkenbos L, et al. Reporting of positive results in randomized controlled trials of mindfulness-based mental health interventions. PLoS One. 2016;11(4):e0153220.

  • Dakwar E, Levin FR. The emerging role of meditation in addressing psychiatric illness, with a focus on substance use disorders. Harvard Review of Psychiatry. 2009;17(4):254-267.

  • Goyal M, Singh S, Sibinga EMS, et al. Meditation programs for psychological stress and well-being: a systematic review and meta-analysis. JAMA Internal Medicine. 2014;174(3):357-368.

  • Institute of Medicine (US) Committee on Advancing Pain Research, Care, and Education. Relieving Pain in America: A Blueprint for Transforming Prevention, Care, Education, and Research. Washington, DC: National Academies Press; 2011. 

  • Kabat-Zinn J, Massion AO, Kristeller J, et al. Effectiveness of a meditation-based stress reduction program in the treatment of anxiety disorders. American Journal of Psychiatry. 1992;149(7):936-943.

  • Ludwig DS, Kabat-Zinn J. Mindfulness in medicine. JAMA. 2008;300(11):1350-1352.

  • McKeering P, Hwang Y-S. A systematic review of mindfulness-based school interventions with early adolescents. Mindfulness. 2019;10:593-610.

  • Muratori P, Conversano C, Levantini V, et al. Exploring the efficacy of a mindfulness program for boys with attention-deficit hyperactivity disorder and oppositional defiant disorder. Journal of Attention Disorders. 2021;25(11):1544-1553.

  • Nahin RL, Rhee A, Stussman B. Use of complementary health approaches overall and for pain management by US adults. JAMA. 2024;331(7):613-615.

  • Poissant H, Mendrek A, Talbot N, et al. Behavioral and cognitive impacts of mindfulness-based interventions on adults with attention-deficit hyperactivity disorder: a systematic review. Behavioural Neurology. 2019;2019:5682050.

  • Skelly AC, Chou R, Dettori JR, et al. Noninvasive Nonpharmacological Treatment for Chronic Pain: A Systematic Review Update. Comparative Effectiveness Review no. 227. Rockville, MD: Agency for Healthcare Research and Quality; 2020. AHRQ publication no. 20-EHC009.

  • Stieger JR, Engel S, Jiang H, et al. Mindfulness improves brain–computer interface performance by increasing control over neural activity in the alpha band. Cerebral Cortex. 2021;31(1):426-438.

  • Teasdale JD, Segal ZV, Williams JMG, et al. Prevention of relapse/recurrence in major depression by mindfulness-based cognitive therapy. Journal of Consulting and Clinical Psychology. 2000;68(4):615-623.

  • Weng HY, Lewis-Peacock JA, Hecht FM, et al. Focus on the breath: brain decoding reveals internal states of attention during meditation. Frontiers in Human Neuroscience. 2020;14:336.

  • Yoshida K, Takeda K, Kasai T, et al. Focused attention meditation training modifies neural activity and attention: longitudinal EEG data in non-meditators. Social Cognitive and Affective Neuroscience. 2020;15(2):215-223.

  • Yuan JP, Connolly CG, Henje E, et al. Gray matter changes in adolescents participating in a meditation training. Frontiers in Human Neuroscience. 2020;14:319.

  • Zhang J, Díaz-Román A, Cortese S. Meditation-based therapies for attention-deficit/hyperactivity disorder in children, adolescents and adults: a systematic review and meta-analysis. Evidence-Based Mental Health. 2018;21(3):87-94.

מקור, רישיון ושינויים

תרגום לעברית ועיבוד של Meditation and Mindfulness: Effectiveness and Safety (המרכז הלאומי לבריאות משלימה ומשולבת בארה"ב (NCCIH), 2022). המקור: https://www.nccih.nih.gov/health/meditation-and-mindfulness-effectiveness-and-safety.

הטקסט המקורי הוא נחלת הכלל. התרגום לא נבדק ולא אושר על ידי NCCIH.

אחריות על התרגום: יאשה קרדה.

שינויים לעומת המקור: תרגום לעברית; הכותרות נוסחו מחדש; מדור המחקר במימון NCCIH, פרטי הקשר של מרכז המידע של NCCIH והערך על RePORTER הושמטו; נתוני הסקרים האמריקאיים נשארו, בציון שהם מתייחסים לארה"ב; רשימות המקורות נשארו באנגלית.