הפרעת חרדה מוכללת: מה חשוב לדעת
הפרעת חרדה מוכללת (GAD) היא מצב של דאגה מופרזת ומתמשכת בגלל ענייני היום-יום, שקשה לשלוט בה ושמפריעה לחיים. הדף מסביר מהם התסמינים אצל מבוגרים ואצל ילדים ובני נוער, מה ההבדל בין לחץ רגיל להפרעת חרדה, מה ידוע על הגורמים, איך מאבחנים את ההפרעה, אילו מחלות אחרות יכולות להופיע לצידה, איך מטפלים בה — בדרך כלל בטיפול פסיכולוגי, בטיפול תרופתי או בשניהם — איך עוזרים לעצמכם או לאדם קרוב, ואיפה מקבלים עזרה.
מהי הפרעת חרדה מוכללת?
חרדה מדי פעם היא חלק טבעי מהחיים. אנשים רבים דואגים בגלל דברים כמו בריאות, כסף, לימודים, עבודה או משפחה. אבל אנשים עם הפרעת חרדה מוכללת (GAD) מרגישים דאגה או מתח חזקים במיוחד בגלל הדברים האלה ודברים אחרים — לעיתים קרובות יותר או בעוצמה רבה יותר, וגם כשהדאגה לא פרופורציונלית למצב.
GAD מתבטאת בדרך כלל בתחושה מתמשכת של חרדה או אימה, שמפריעה לכם לנהל את החיים שלכם. זה שונה מדאגה מדי פעם בגלל דברים שונים, או מחרדה בעקבות אירועי חיים מלחיצים. אצל אנשים עם GAD תחושת החרדה הזאת יכולה להימשך חודשים ואפילו שנים.
GAD מתפתחת בהדרגה ומתחילה בדרך כלל בראשית הבגרות, אם כי היא יכולה להופיע בכל גיל. נשים נוטות יותר מגברים לפתח GAD, ואצל חלק מהנשים היא מופיעה בהיריון ובתקופה שאחרי הלידה. בעזרת טיפול ותמיכה מתאימים, אנשים עם GAD יכולים להתמודד עם החרדה ולשפר את איכות החיים שלהם.
מהם התסמינים של הפרעת חרדה מוכללת?
אנשים עם GAD עלולים:
- לדאוג באופן מופרז בגלל דברים יומיומיים
- להתקשות לשלוט בדאגות או בתחושת המתח
- להרגיש עצבניים או דרוכים לעיתים קרובות
- להרגיש חוסר מנוחה או להתקשות להירגע
- להתקשות להתרכז
- להתקשות להירדם או לישון ברצף, או להרגיש עייפות
- לסבול מכאבים, כמו כאבי ראש, כאבי שרירים, כאבי בטן או מתח
- לרעוד או לסבול מעוויתות שרירים
- להזיע הרבה, לסבול מתחושת עילפון או מקוצר נשימה
- להתקשות לבלוע
- ללכת לשירותים לעיתים קרובות
לעיתים קרובות, מבוגרים עם GAD חוששים מאוד מדברים יומיומיים, כמו:
- הביטחון התעסוקתי או התפקוד בעבודה
- הבריאות
- המצב הכלכלי
- בריאותם ושלומם של הילדים או של בני משפחה אחרים
- איחורים
- השלמת מטלות הבית ומחויבויות אחרות
ילדים ובני נוער עם GAD עשויים לדאוג בגלל הרבה מהדברים שמדאיגים גם מבוגרים, אבל הדאגות שלהם נוגעות בעיקר לבית הספר, לפעילויות אחרי הלימודים, לקשרים עם חברים ולעתיד. הם עלולים להתקשות להתמודד עם אי-ודאות, לפחד מטעויות או לדאוג שיאכזבו אחרים. ילדים ובני נוער עם GAD עשויים לשאוף לשלמות כדרך להתמודד עם החרדה.
אצל כל האנשים עם GAD עוצמת התסמינים יכולה לעלות ולרדת עם הזמן, ולעיתים קרובות התסמינים מחמירים בתקופות של לחץ — למשל בזמן מחלה גופנית, בתקופת בחינות או בזמן קונפליקט במשפחה או במערכת יחסים.
האם זה לחץ רגיל או הפרעת חרדה?
החיים יכולים להיות מלחיצים — אפשר להרגיש לחץ בגלל עבודה תובענית, הופעה בבית הספר או שינוי בחיים. כולם מרגישים לחץ מדי פעם.
לחץ הוא התגובה הגופנית או הנפשית לגורם חיצוני, כמו הרבה שיעורי בית או מחלה. גורם לחץ יכול להיות אירוע חד-פעמי או קצר, או משהו שחוזר שוב ושוב לאורך זמן רב.
חרדה היא תגובת הגוף ללחץ, והיא יכולה להופיע גם כשאין איום כרגע.
לחץ וחרדה מדי פעם הם דבר טבעי, אבל הם לא אמורים להשתלט על החיים שלכם. אם החרדה לא חולפת ומתחילה להפריע לפעילות היום-יומית שלכם, ייתכן שיש לכם הפרעת חרדה. קראו עוד על לחץ (באנגלית).
מהם הגורמים להפרעת חרדה מוכללת?
ייתכן שיש להפרעה נטייה משפחתית, אבל הסיבה המדויקת שלה לא ידועה. לפי המחקר, GAD נובעת כנראה משילוב של גנטיקה, כימיה של המוח, ביולוגיה וסביבה. חוקרים מצאו שגורמים חיצוניים, כמו אירוע טראומטי או שהייה בסביבה מלחיצה, עלולים להגדיל את הסיכון לפתח GAD.
איך מאבחנים הפרעת חרדה מוכללת?
כדי לאבחן GAD, הקושי לשלוט בדאגה צריך להופיע ברוב הימים במשך 6 חודשים לפחות, ולצידו לפחות שלושה מהתסמינים האלה: חוסר מנוחה או דריכות, עייפות, קשיי ריכוז, עצבנות, מתח שרירים או בעיות שינה.
אם נראה לכם שיש לכם תסמינים של GAD, דברו עם איש או אשת מקצוע בתחום הבריאות, כמו רופא או רופאת המשפחה, פסיכיאטר, פסיכולוג או עובד סוציאלי קליני. בפגישה איש המקצוע עשוי לשאול אתכם מתי התסמינים התחילו, כמה זמן הם נמשכים, באיזו תדירות הם מופיעים ואיך הם משפיעים על החיים שלכם. אחרי השיחה על הרקע הרפואי שלכם, ייתכן שאיש המקצוע יערוך בדיקה גופנית, כדי לשלול את האפשרות שבעיה גופנית לא קשורה גורמת לתסמינים.
אילו מחלות אחרות יכולות להופיע לצד הפרעת חרדה מוכללת?
לחלק מהאנשים עם GAD יש גם הפרעות ומצבים נפשיים וגופניים אחרים, ובהם דיכאון, הפרעות חרדה אחרות, הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), תסמונות כאב כרוני, בעיות לב וכלי דם ומחשבות או התנהגויות אובדניות. GAD קשורה לעיתים קרובות גם לשימוש לרעה באלכוהול ובחומרים אחרים.
כשיש כמה הפרעות במקביל, הטיפול יכול להיות מורכב יותר, ולאנשים עם GAD ועם הפרעות נפשיות נלוות עשויה לעזור תוכנית טיפול מקיפה, שמתייחסת לכל ההיבטים של הבריאות הנפשית שלהם.
אם קשה לכם או למישהו שאתם מכירים, או אם עולות מחשבות אובדניות, התקשרו לער"ן — עזרה ראשונה נפשית — במספר 1201, כתבו לער"ן בוואטסאפ, ב-SMS או בצ'אט, או פנו באינטרנט לסה"ר — סיוע והקשבה ברשת. במצב של סכנת חיים התקשרו למד"א במספר 101.
איך מטפלים בהפרעת חרדה מוכללת?
הטיפול ב-GAD כולל בדרך כלל טיפול פסיכולוגי, טיפול תרופתי או שילוב של שניהם. בחירת תוכנית הטיפול המתאימה תלויה בצרכים, בהעדפות ובמצב הרפואי של כל אדם, ונעשית בהתייעצות עם איש או אשת מקצוע בתחום בריאות הנפש או בתחום הבריאות. ייתכן שאת הטיפול הטוב ביותר מוצאים רק בדרך של ניסוי וטעייה, וייתכן שיעבור זמן עד שטיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי יתחילו להשפיע.
טיפול פסיכולוגי
טיפול פסיכולוגי, או פסיכותרפיה (נקרא גם טיפול בשיחה או ייעוץ), יכול להיות יעיל גם פנים אל פנים וגם מרחוק, בטיפול מקוון. איש או אשת מקצוע עשויים להיעזר בטכנולוגיה דיגיטלית או סלולרית, כמו אפליקציות או כלים אחרים, כתמיכה בטיפול או כתוספת לו. סוגי טיפול שונים מתאימים לאנשים שונים.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), סוג של טיפול פסיכולוגי מגובה במחקר, משמש לעיתים קרובות לטיפול ב-GAD. CBT עוזר לאנשים להיות מודעים לדפוסי חשיבה אוטומטיים לא מדויקים או מזיקים, ואז להטיל ספק במחשבות האלה, להבין איך הן משפיעות על הרגשות ועל ההתנהגות שלהם, ולשנות דפוסי התנהגות מכשילים כדי להרגיש פחות חרדה ודאגה. טיפול CBT נחקר היטב, והוא "תקן הזהב" של הטיפול הפסיכולוגי.
אפשרות טיפול נוספת ל-GAD היא טיפול קבלה ומחויבות (ACT). הגישה של ACT שונה מזו של CBT: היא מעודדת קבלה לא שיפוטית של מחשבות והתנהגויות ועיסוק בפעילויות בעלות משמעות. ACT משתמש באסטרטגיות כמו מיינדפולנס והצבת מטרות כדי להפחית אי-נוחות וחרדה. מחקרים רבים והולכים מראים שהוא יעיל בטיפול ב-GAD.
טיפול תרופתי
אנשי מקצוע בתחום הבריאות עשויים לרשום תרופות לטיפול ב-GAD. סוגים שונים של תרופות יכולים להיות יעילים, ובהם:
- תרופות נוגדות דיכאון, כמו מעכבים בררניים של ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI) ומעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין ונוראפינפרין (SNRI)
- תרופות נוגדות חרדה, כמו בנזודיאזפינים ובוספירון (Buspirone)
נוגדי דיכאון מסוג SSRI ו-SNRI משמשים בדרך כלל לטיפול בדיכאון, אבל הם יכולים לעזור גם בטיפול בתסמינים של GAD. ייתכן שיעברו כמה שבועות עד שיתחילו להשפיע. התרופות האלה עלולות גם לגרום לתופעות לוואי, כמו כאבי ראש, בחילה או קשיי שינה. אצל רוב האנשים, תופעות הלוואי האלה בדרך כלל לא חמורות, במיוחד אם מתחילים במינון נמוך ומעלים אותו בהדרגה.
בנזודיאזפינים, שהם תרופות הרגעה נוגדות חרדה, יכולים לשמש גם לטיפול בצורות חמורות של GAD. התרופות האלה יכולות להיות יעילות מאוד בהפחתה מהירה של החרדה, אבל יש אנשים שמפתחים סבילות אליהן וצריכים מינונים גבוהים יותר ויותר כדי להשיג את אותה השפעה. יש אפילו אנשים שמפתחים תלות בהן. לכן ייתכן שאיש או אשת מקצוע בתחום הבריאות ירשמו אותן רק לתקופות קצרות.
בוספירון הוא תרופה נוגדת חרדה נוספת שיכולה לעזור בטיפול ב-GAD. בניגוד לבנזודיאזפינים, בוספירון אינו תרופת הרגעה, והסיכון להתמכרות אליו נמוך יותר. ההשפעה המלאה של בוספירון מורגשת רק אחרי 3–4 שבועות של נטילה.
קראו עוד על תרופות פסיכיאטריות. את המידע העדכני ביותר על תרופות, תופעות לוואי ואזהרות אפשר לקרוא במאגר התרופות של משרד הבריאות.
קבוצות תמיכה
יש אנשים עם הפרעות חרדה שעוזר להם להצטרף לקבוצת עזרה עצמית או לקבוצת תמיכה ולשתף אחרים בבעיות ובהישגים שלהם. קבוצות תמיכה פועלות גם פנים אל פנים וגם באינטרנט. עם זאת, כדאי להתייחס בזהירות לכל עצה שאתם מקבלים מחבר או חברה בקבוצת תמיכה, והיא לא באה במקום המלצות הטיפול של איש או אשת מקצוע בתחום הבריאות.
הרגלים בריאים
גם אורח חיים בריא יכול לעזור להילחם בחרדה, אם כי הוא לבדו לא יכול להחליף טיפול. חוקרים מצאו שהרגלים בריאים מסוימים בחיי היום-יום — כמו הפחתת צריכת הקפאין ושינה מספקת — יכולים להפחית את תסמיני החרדה לצד הטיפול המקובל, כמו טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי.
גם טכניקות להתמודדות עם לחץ, כמו פעילות גופנית, מיינדפולנס ומדיטציה, יכולות להפחית את תסמיני החרדה ולהגביר את ההשפעה של הטיפול הפסיכולוגי. תוכלו ללמוד עוד על התרומה של הטכניקות האלה לטיפול שלכם בשיחה עם איש או אשת מקצוע בתחום הבריאות.
קראו על דרכים נוספות לשמור על הבריאות הנפשית שלכם.
איך לעזור לעצמכם או לאדם קרוב עם הפרעת חרדה מוכללת
ללמוד על ההפרעה
דרך טובה לעזור לעצמכם או לאדם קרוב שאולי מתמודד עם GAD היא לחפש מידע. קראו על הסימנים והתסמינים, למדו על אפשרויות הטיפול והתעדכנו במחקרים חדשים.
לדבר על זה
אם יש לכם תסמינים של GAD, דברו בכנות עם מישהו שאתם סומכים עליו על מה שאתם מרגישים. אם נראה לכם שחבר, חברה או בן משפחה מתמודדים עם GAD, קבעו זמן לדבר איתם, כדי להביע את הדאגה שלכם ולהבהיר להם שאתם לצידם.
לדעת מתי לפנות לעזרה
אם החרדה שלכם, או של אדם קרוב, מתחילה לגרום לבעיות בחיי היום-יום — למשל בלימודים, בעבודה או עם חברים ובני משפחה — זה הזמן לפנות לעזרה מקצועית.
לגלות חמלה
היו טובים וסבלניים, כלפי עצמכם וכלפי אחרים. הכירו בהתקדמות, גם כשהיא קטנה, וזכרו שההתמודדות עם GAD עשויה לכלול נסיגות לאורך הדרך.
איפה מקבלים עזרה?
אם משהו מדאיג אתכם בנוגע לבריאות הנפשית שלכם, דברו עם רופא או רופאת המשפחה. הרופא יכול להפנות אתכם לאיש או אשת מקצוע מוסמכים בתחום בריאות הנפש, כמו פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי קליני, שיכולים לעזור לכם להחליט מה הצעדים הבאים. קראו עצות לשיחה עם איש או אשת מקצוע בתחום הבריאות על הבריאות הנפשית שלכם.
טיפול פסיכולוגי ניתן דרך קופות החולים — הוא כלול בסל הבריאות, והמרפאות לבריאות הנפש בקהילה פתוחות לכל מי שמבוטחים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי — וגם בבתי חולים, במרכזי טיפול ציבוריים ובמרפאות פרטיות.