הפרעת פאניקה: מה חשוב לדעת
הפרעת פאניקה היא מצב שבו יש התקפי חרדה תכופים ובלתי צפויים, לצד דאגה מתמשכת מהתקפים נוספים או שינויים בהתנהגות בגלל הפחד מהם. הדף מסביר מהם התסמינים, מה ההבדל בין התקף חרדה להפרעת פאניקה, מה ידוע על הגורמים, איך מאבחנים את ההפרעה, אילו מחלות אחרות יכולות להופיע לצידה, איך מטפלים בה — בדרך כלל בטיפול פסיכולוגי, בטיפול תרופתי או בשניהם — איך עוזרים לעצמכם או לאדם קרוב, ואיפה מקבלים עזרה.
מהי הפרעת פאניקה?
לאנשים עם הפרעת פאניקה יש התקפי חרדה תכופים ובלתי צפויים. ההתקפים האלה מאופיינים בגל פתאומי של פחד או אי נוחות, או בתחושה של איבוד שליטה, גם כשאין סכנה ברורה או טריגר ברור. לא כל מי שעוברים התקף חרדה מפתחים הפרעת פאניקה.
התקפי חרדה כוללים לעיתים קרובות תסמינים גופניים שעלולים להיחוות כמו התקף לב, למשל רעד, עקצוץ בגוף או דופק מהיר. התקפי חרדה יכולים להופיע בכל זמן, לפעמים אפילו בזמן השינה. אנשים רבים עם הפרעת פאניקה דואגים שיהיה להם התקף נוסף, ועלולים לשנות מאוד את אורח החיים שלהם כדי להימנע ממנו. תדירות ההתקפים משתנה, מכמה פעמים ביום ועד פעמים ספורות בשנה.
הפרעת פאניקה מתחילה לעיתים קרובות בסוף גיל ההתבגרות או בתחילת הבגרות. נשים נוטות יותר מגברים לפתח הפרעת פאניקה. בעזרת טיפול ותמיכה מתאימים, אנשים עם הפרעת פאניקה יכולים להתמודד עם התסמינים ולשפר את איכות החיים שלהם.
מהם התסמינים של הפרעת פאניקה?
לאנשים עם הפרעת פאניקה עשויים להיות:
- התקפים פתאומיים וחוזרים של חרדה ופחד מציפים
- תחושה של חוסר שליטה
- פחד ממוות או תחושת אסון מתקרב בזמן התקף חרדה
- דאגה עזה מפני ההתקף הבא ומתי יגיע
- פחד ממקומות שבהם היו התקפי חרדה בעבר או הימנעות מהם
בין התסמינים הגופניים בזמן התקף חרדה:
- דפיקות לב או דופק מהיר
- הזעה
- צמרמורות
- רעד
- קושי לנשום
- חולשה או סחרחורת
- עקצוץ או חוסר תחושה בידיים
- כאב בחזה
- כאב בטן או בחילה
התקף חרדה יכול להימשך מכמה דקות ועד שעה, ולפעמים יותר. התחושות האלה יכולות לגרום מצוקה, אבל התקפי חרדה כשלעצמם לא מסכנים חיים, והתסמינים הגופניים חולפים בדרך כלל עם הזמן. עם זאת, אצל חלק מהאנשים הפחד מהתקפים נוספים עלול להוביל לחרדה מתמשכת.
מה ההבדל בין התקף חרדה להפרעת פאניקה?
התקף חרדה הוא אירוע חד-פעמי או מזדמן של פחד עז, עם תסמינים גופניים ורגשיים. התקף חרדה בודד הוא לא הפרעה נפשית.
אפשר לאבחן הפרעת פאניקה כשיש התקפי חרדה חוזרים ובלתי צפויים, יחד עם דאגה מתמשכת או שינויים בהתנהגות בגלל הפחד מהתקפים נוספים, ואלה מפריעים לעיתים קרובות לחיי היום-יום.
מהם הגורמים להפרעת פאניקה?
הפרעת פאניקה מופיעה לפעמים אצל כמה בני משפחה, אבל לא ידוע בוודאות למה יש בני משפחה שמפתחים אותה ואחרים לא. לפי ממצאים של חוקרים, ייתכן שלכמה אזורים במוח ולתהליכים ביולוגיים מסוימים יש תפקיד מכריע בפחד ובחרדה. יש חוקרים שחושבים שהתקפי חרדה הם מעין "אזעקות שווא" — אינסטינקטי ההישרדות הרגילים של הגוף שלנו פועלים לעיתים קרובות מדי או חזק מדי, או שניהם יחד. למשל, מישהו עם הפרעת פאניקה עלול להרגיש שהלב שלו דופק בחוזקה ולהניח שהוא עובר התקף לב. כך עלול להיווצר מעגל קסמים, שבו מופיעים התקפי חרדה בלי סיבה נראית לעין — המאפיין המרכזי של הפרעת פאניקה. נוסף על כך, חוקרים בודקים איך לחץ וגורמים סביבתיים משפיעים על ההפרעה.
איך מאבחנים הפרעת פאניקה?
כדי לאבחן הפרעת פאניקה צריכים להופיע התקפי חרדה חוזרים ובלתי צפויים, וגם — במשך חודש לפחות — דאגה מהתקפי חרדה נוספים, פחד ממשמעות ההתקפים או שינוי בהתנהגות בניסיון להימנע מהתקפים בעתיד.
אם נראה לכם שיש לכם תסמינים של הפרעת פאניקה, דברו עם איש או אשת מקצוע בתחום הבריאות, כמו רופא או רופאת המשפחה, פסיכיאטר, פסיכולוג או עובד סוציאלי קליני. בפגישה איש המקצוע עשוי לשאול אתכם מתי התסמינים התחילו, כמה זמן הם נמשכים, באיזו תדירות הם מופיעים ואיך הם משפיעים על החיים שלכם. אחרי השיחה על הרקע הרפואי שלכם, ייתכן שאיש המקצוע יערוך בדיקה גופנית, כדי לשלול את האפשרות שבעיה גופנית לא קשורה גורמת לתסמינים.
אילו מחלות אחרות יכולות להופיע לצד הפרעת פאניקה?
לחלק מהאנשים עם הפרעת פאניקה יש גם הפרעות ומצבים נפשיים וגופניים אחרים, ובהם דיכאון, הפרעות חרדה אחרות, הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD), הפרעה דו-קוטבית, מחלות לב וכלי דם, מחלות בדרכי הנשימה, תסמונת המעי הרגיז ובעיות בבלוטת התריס. הפרעת פאניקה קשורה לעיתים קרובות גם לשימוש לרעה באלכוהול ובחומרים אחרים.
אגורפוביה יכולה לפעמים להתפתח כמצב נלווה להפרעת פאניקה. לאנשים עם אגורפוביה יש פחד עז או חרדה עזה ממקומות או ממצבים מסוימים שאם יופיעו בהם התקף חרדה או תסמינים דמויי פאניקה, יהיה קשה או בלתי אפשרי לברוח או לקבל עזרה. קראו עוד על אגורפוביה (באנגלית).
כשיש כמה הפרעות במקביל, הטיפול יכול להיות מורכב יותר, ולאנשים עם הפרעת פאניקה ועם הפרעות נפשיות נלוות עשויה לעזור תוכנית טיפול מקיפה, שמתייחסת לכל ההיבטים של הבריאות הנפשית שלהם.
איך מטפלים בהפרעת פאניקה?
הטיפול בהפרעת פאניקה כולל בדרך כלל טיפול פסיכולוגי, טיפול תרופתי או שילוב של שניהם. בחירת תוכנית הטיפול המתאימה תלויה בצרכים, בהעדפות ובמצב הרפואי של כל אדם, ונעשית בהתייעצות עם איש או אשת מקצוע בתחום בריאות הנפש או בתחום הבריאות. ייתכן שאת הטיפול הטוב ביותר מוצאים רק בדרך של ניסוי וטעייה, וגם טיפול פסיכולוגי וגם טיפול תרופתי עשויים להתחיל להשפיע רק אחרי זמן מה.
טיפול פסיכולוגי
טיפול פסיכולוגי, או פסיכותרפיה (נקרא גם טיפול בשיחה או ייעוץ), יכול להיות יעיל גם פנים אל פנים וגם מרחוק, בטיפול מקוון. איש או אשת מקצוע עשויים להיעזר בטכנולוגיה דיגיטלית או סלולרית, כמו אפליקציות או כלים אחרים, כתמיכה בטיפול או כתוספת לו. סוגי טיפול שונים מתאימים לאנשים שונים.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), סוג של טיפול פסיכולוגי מגובה במחקר, משמש לעיתים קרובות לטיפול בהפרעת פאניקה. בטיפול הזה לומדים דרכים אחרות לחשוב, להתנהג ולהגיב לתחושות שמופיעות בזמן התקף חרדה או לפניו. כשלומדים להגיב אחרת לתחושות הגופניות של חרדה ופחד בזמן ההתקף, ההתקפים יכולים להתמעט. טיפול CBT נחקר היטב, והוא "תקן הזהב" של הטיפול הפסיכולוגי.
טיפול בחשיפה הוא שיטה נפוצה ב-CBT, שבמרכזה התמודדות עם הפחדים והאמונות הקשורים לתסמינים של הפרעת פאניקה, כדי לעזור לאנשים לחזור לפעילויות שהם נמנעו מהן. חשיפה אינטרוצפטיבית (interoceptive exposure) היא טכניקה ב-CBT שכוללת חשיפה לתחושות גופניות הקשורות להתקפי חרדה ולתסמינים של הפרעת פאניקה. טיפול בחשיפה יכול לשמש יחד עם תרגילי הרפיה וטכניקות נשימה.
טיפול תרופתי
אנשי מקצוע בתחום הבריאות עשויים לרשום תרופות לטיפול בהפרעת פאניקה. סוגים שונים של תרופות יכולים להיות יעילים, ובהם:
- תרופות נוגדות דיכאון, כמו מעכבים בררניים של ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI) ומעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין ונוראפינפרין (SNRI)
- חוסמי בטא
- תרופות נוגדות חרדה, כמו בנזודיאזפינים
נוגדי דיכאון מסוג SSRI ו-SNRI משמשים בדרך כלל לטיפול בדיכאון, אבל הם יכולים לעזור גם בטיפול בתסמינים של הפרעת פאניקה. ייתכן שיעברו כמה שבועות עד שיתחילו להשפיע. התרופות האלה עלולות גם לגרום לתופעות לוואי, כמו כאבי ראש, בחילה או קשיי שינה. תופעות הלוואי האלה בדרך כלל לא חמורות, במיוחד אם מתחילים במינון נמוך ומעלים אותו בהדרגה.
חוסמי בטא יכולים לעזור לשלוט בחלק מהתסמינים הגופניים של הפרעת פאניקה, כמו דופק מהיר, הזעה ורעד. אמנם אנשי מקצוע בתחום הבריאות לא נוהגים לרשום חוסמי בטא להפרעת פאניקה, אבל התרופות האלה יכולות לעזור במצבים מסוימים שמקדימים התקף חרדה.
בנזודיאזפינים, שהם תרופות מרגיעות נוגדות חרדה, יכולים להיות יעילים מאוד בהפחתה מהירה של תסמיני התקף חרדה. עם זאת, יש אנשים שמפתחים סבילות לתרופות האלה וצריכים מינונים גבוהים יותר ויותר כדי להשיג את אותה השפעה. יש אפילו אנשים שמפתחים תלות בהן. לכן ייתכן שאיש או אשת מקצוע בתחום הבריאות ירשמו אותן רק לתקופות קצרות.
קראו עוד על תרופות פסיכיאטריות. את המידע העדכני ביותר על תרופות, תופעות לוואי ואזהרות אפשר לקרוא במאגר התרופות של משרד הבריאות.
אורח חיים בריא
גם אורח חיים בריא יכול לעזור בהתמודדות עם הפרעת פאניקה, אם כי הוא לבדו לא יכול להחליף טיפול. הקפידו לישון מספיק, לעשות מספיק פעילות גופנית ולאכול בריא, ופנו לבני משפחה ולחברים שאתם סומכים עליהם כדי לקבל תמיכה. קראו על דרכים נוספות לשמור על הבריאות הנפשית שלכם.
איך לעזור לעצמכם או לאדם קרוב עם הפרעת פאניקה
ללמוד על ההפרעה
דרך טובה לעזור לעצמכם או לאדם קרוב שאולי מתמודד עם התקפי חרדה או עם הפרעת פאניקה היא לחפש מידע. קראו על הסימנים והתסמינים, למדו על אפשרויות הטיפול והתעדכנו במחקרים חדשים.
לדבר על זה
אם יש לכם תסמינים של הפרעת פאניקה, דברו בכנות עם מישהו שאתם סומכים עליו על מה שאתם מרגישים. אם נראה לכם שחבר, חברה או בן משפחה מתמודדים עם הפרעת פאניקה, קבעו זמן לדבר איתם, כדי להביע את הדאגה שלכם ולהבהיר להם שאתם לצידם.
לדעת מתי לפנות לעזרה
אם החרדה שלכם, או של אדם קרוב, מתחילה לגרום לבעיות בחיי היום-יום — למשל בלימודים, בעבודה או עם חברים ובני משפחה — זה הזמן לפנות לעזרה מקצועית.
לגלות חמלה
היו טובים וסבלניים, כלפי עצמכם וכלפי אחרים. הכירו בהתקדמות, גם כשהיא קטנה, וזכרו שההתמודדות עם התקפי חרדה או עם הפרעת פאניקה עשויה לכלול נסיגות לאורך הדרך.
איפה מקבלים עזרה?
אם משהו מדאיג אתכם בנוגע לבריאות הנפשית שלכם, דברו עם רופא או רופאת המשפחה. הרופא יכול להפנות אתכם לאיש או אשת מקצוע מוסמכים בתחום בריאות הנפש, כמו פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי קליני, שיכולים לעזור לכם להחליט מה הצעדים הבאים. קראו עצות לשיחה עם איש או אשת מקצוע בתחום הבריאות על הבריאות הנפשית שלכם.
טיפול פסיכולוגי ניתן דרך קופות החולים — הוא כלול בסל הבריאות, והמרפאות לבריאות הנפש בקהילה פתוחות לכל מי שמבוטחים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי — וגם בבתי חולים, במרכזי טיפול ציבוריים ובמרפאות פרטיות.
אם קשה לכם או למישהו שאתם מכירים, או אם עולות מחשבות אובדניות, התקשרו לער"ן — עזרה ראשונה נפשית — במספר 1201, כתבו לער"ן בוואטסאפ, ב-SMS או בצ'אט, או פנו באינטרנט לסה"ר — סיוע והקשבה ברשת. במצב של סכנת חיים התקשרו למד"א במספר 101.